שאלות ותשובות: כל מה שחשוב לדעת על מיסוי הלוואות בין חברים והשלכות המס

עסקאות פיננסיות רבות מתרחשות מדי יום מחוץ לכותלי הבנקים או המוסדות הפיננסיים הממוסדים. אחת התופעות הנפוצות ביותר היא הגשת עזרה פיננסית הדדית בין קרובי משפחה או חברים קרובים. על פניו, מדובר במחווה אלטרואיסטית פשוטה: צד אחד זקוק לסיוע זמני, והצד השני נרתם לעזרתו מתוך אמון אישי. עם זאת, רשות המסים בישראל רואה את העברות הכספים הללו בצורה שונה לחלוטין. גם להלוואות שנראות לנו תמימות ואישיות לחלוטין עשויות להיות השלכות מס כבדות משקל שיכולות לסבך את שני הצדדים.

כדי לעשות סדר בנושא מורכב זה, פנינו למומחים של משרד יהודה ארליך רואי חשבון, פירמה ותיקה ומובילה שהוקמה בשנת 1977 ומלווה אלפי חברות, עמותות ועצמאים בישראל. ריכזנו עבורכם את השאלות הבוערות ביותר ואת התשובות שיעזרו לכם להבין את הסיכונים ואת הדרך הנכונה לפעול.

שאלה: האם חוקי להעניק הלוואה ללא ריבית לחבר, וכיצד רשות המסים מתייחסת לכך?

תשובה: מבחינה חוקית, בהחלט מותר להעניק הלוואה ללא ריבית לחבר או לבן משפחה. עם זאת, החוק היבש ורשויות המס בוחנים עסקאות כאלה בעיניים כלכליות קפדניות כדי לוודא שאין כאן ניסיון להעלמת מס או להעברת כספים אסורה. כאשר מדובר על מיסוי הלוואה בין חברים, פקודת מס הכנסה קובעת כי בעסקאות מסוימות שאינן מתבצעות בתנאי שוק חופשי (כלומר, ללא ריבית או בריבית נמוכה במיוחד), עלולה להיווצר חבות מס בגין "ריבית רעיונית". המשמעות היא שמס הכנסה עשוי להניח שהייתם אמורים לקבל ריבית מינימלית על הכסף שהלוויתם, ולחייב את המלווה במס על הכנסה זו, למרות שלא קיבל אותה בפועל. מדובר במנגנון שנועד למנוע הסטת הכנסות במסווה של הלוואות חינם.

שאלה: מהן ההשלכות העיקריות של מיסוי הלוואות בין חברים כשמדובר בסכומים משמעותיים?

תשובה: כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים, ההשלכות של מיסוי הלוואות בין חברים הופכות למורכבות ורגישות בהרבה. ראשית, המערכת הבנקאית מחויבת לדווח על העברות כספים חריגות או גבוהות במסגרת החוק לאיסור הלבנת הון. העברה של מאות אלפי שקלים ללא הסבר מניח את הדעת עלולה להוביל לחסימת החשבון ולדרישה להצגת מסמכים. שנית, אם פקיד השומה יתרשם כי לא מדובר בהלוואה אמיתית אלא במתנה או בתשלום עבור שירות כלשהו, הוא עלול לסווג את כל סכום ההלוואה כהכנסה אצל המקבל ולמסות אותה בהתאם לשיעור המס השולי שלו. מומחי המס של משרד יהודה ארליך רואי חשבון מדגישים כי היעדר תיעוד מתאים חושף את הצדדים לקנסות כבדים ולדרישות תשלום מס רטרואקטיביות.

שאלה: כיצד ניתן להוכיח לרשויות המס שמדובר בהלוואה לגיטימית ולא בעסקה החייבת במס?

תשובה: הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני חשדות של רשויות המס היא יצירת תשתית ראייתית ברורה מראש. לשם כך, יש לערוך הסכם הלוואה בכתב החתום על ידי שני הצדדים. ההסכם צריך לכלול את הפרטים הבאים: זהות המלווה והלווה, סכום ההלוואה המדויק, מועדי ההחזר (לוח סילוקין ברור), ואופן החזר הכספים. חשוב מאוד שכל העברות הכספים – הן מתן ההלוואה והן החזריה החודשיים – יבוצעו באמצעות העברות בנקאיות מתועדות או צ'קים, ולא במזומן. תיעוד עקבי של החזרי ההלוואה לאורך זמן מהווה את ההוכחה החזקה ביותר לכך שמדובר בעסקה אמיתית ולא בניסיון התחמקות ממס.

שאלה: האם יש הבדלי מיסוי כאשר אחד הצדדים להלוואה הוא בעל עסק או חברה?

תשובה: בהחלט, וכאן טמון אחד המוקשים הגדולים ביותר. כאשר הלוואה ניתנת בין אנשים פרטיים שיש ביניהם יחסים עסקיים, או כאשר אחד הצדדים הוא חברה בע"מ והצד השני הוא בעל שליטה או עובד בה, פקודת מס הכנסה מחמירה מאוד. במקרים אלו, הלוואה ללא ריבית (או בריבית הנמוכה משיעור הריבית שקבע שר האוצר) תגרור באופן אוטומטי חיוב במס בגין הטבת ריבית לפי סעיף 3(ט) לפקודה. ההטבה הזו עשויה להיות מסווגת כהכנסת עבודה (משכורת) או כדיבידנד, מה שיוביל לשיעורי מס גבוהים מאוד שמגיעים לעשרות אחוזים. לכן, מתווה של הלוואה עסקית או כזו המערבת גופים מסחריים חייב להיעשות בליווי צמוד של רואה חשבון מוסמך.

שאלה: כיצד משרד יהודה ארליך ושות' יכול לסייע לכם בהיבטים אלו?

תשובה: משרד רואי החשבון יהודה ארליך ושות' מעסיק צוות של כ-65 עובדים, בהם שותפים מנוסים, רואי חשבון, כלכלנים, יועצי מס ומנהלי חשבונות. המשרד, המטפל בכ-1,200 חברות ובכ-800 לקוחות במחלקת הפרט (עצמאים ושותפויות), מציע מעטפת מקצועית שלמה בתחום תכנוני המס והסדרי המיסוי הנדרשים. מומחי המשרד מנוסים בניסוח הסכמי הלוואה התואמים את דרישות פקודת מס הכנסה, בבחינת השלכות המס הייחודיות של כל מקרה, ובמתן פתרונות מותאמים אישית שמונעים חיכוכים מיותרים עם רשויות המס ועם המערכת הבנקאית.

מאת אבי ביטון